top of page
bottom of page
אקוסטיקארט › עסקים ומוסדות › משרדים
במשרד פתוח הדיבור עובר בין העמדות, ובחדר ישיבות הדהוד פוגע בשיחה ובשיחות הווידאו. ויש משרדים שבהם שיחה עוברת לחדר הסמוך, ואפילו לקומה אחרת. אנחנו מתכננים ומבצעים אקוסטיקה ובידוד למשרדים, בכל הארץ.
הדיבור
הדיבור עובר בין העמדות. כל משפט ממשיך להתגלגל בחלל, והרעש מצטבר כשכמה אנשים מדברים יחד.
והבעיה היא לא רק הדהוד. דיבור ברור מהעמדה הסמוכה מסיח יותר מרעש רקע. ספיגה בתקרה ומחיצות בין העמדות גורמות לדיבור לדעוך מהר יותר עם המרחק, ואת זה בדיוק מודד התקן ISO 3382-3.
אקוסטיקה למשרדים מתחילה באופן העבודה: אזורים פתוחים, חדרי ישיבות וחדרים שקטים. מתחילים בשטח הגדול והפנוי, ובדרך כלל זו התקרה: לוחות, עננים או תקרה אקוסטית שסופגים את הקול. לפי הצורך מוסיפים אלמנטים בקירות ובין האזורים. הבחירה נעשית לפי השימוש בחלל, מספר האנשים והעיצוב.
חומרים סופגים מקצרים את ההדהוד ומורידים את ההחזרים מהקירות ומהתקרה.
משטחים מפזרים שוברים החזרים חזקים, ושומרים על צליל טבעי.
איפה יושבים ואיפה ממקמים את הטיפול. לפעמים הזזה קטנה משנה הרבה.
מתכננים טיפול אקוסטי בתקרה ובקירות שמשתלב בעיצוב המשרד, בחומרים שעומדים בדרישות התגובה בשרפה.
בחדר הישיבות
בחדר ישיבות יש שתי בעיות שונות, ולכל אחת פתרון אחר.
בתוך החדר
בחדר עם הדהוד צריך להרים את הקול כדי שישמעו, ובשיחת וידאו הקול נשמע רחוק. מטפלים בספיגה ובפיזור בתוך החדר, כדי שהשיחה תהיה ברורה.
על טיפול אקוסטי ←למה מתחילים בתקרה: הדהוד בחדר ישיבות ובמשרד פתוח ←מחוץ לחדר
זה כבר בידוד: מסה, ניתוק ואיטום. פאנל אקוסטי בתוך החדר אינו תחליף לבידוד. ובידוד טוב נמדד בחוליה החלשה שלו: קיר מבודד עם דלת חלולה או פתח מיזוג פתוח לא ישיג את התוצאה.
על בידוד רעש ←מקרה מהשטח
בבניין משרדים גבוה וחדש בהרצליה ישב משרד בקומה העליונה, ומשרד ייעוץ רגיש בקומה שמתחתיו. כל מה שנאמר בקומה התחתונה נשמע למעלה.
בבניין חדש יש רצפה רצינית, והיא לא אמורה להעביר דיבור. לכן חיפשתי מסלול אחר. בין החלונות היו חיפויי אלומיניום שרצו לאורך כל הקומות. החיפוי היה חלול, והיה רווח בינו לבין התשתית של החלון. גלי הקול עברו דרך החיפוי הזה, מקומה לקומה.
רצפה כבדה עוצרת את הקול שפוגע בה ישירות. אבל הקול לא עובר רק בדרך אחת: הוא עובר בכל מסלול פתוח, והמסלול החלש קובע מה נשמע בצד השני. חלל אוויר רציף שעובר בין הקומות מתנהג כמו תעלה. הקול נכנס אליו בקומה אחת, יוצא בקומה אחרת, ועוקף את הרצפה. לזה קוראים העברה עקיפה (flanking).
זו גם הסיבה שבדיקה של הרצפה לבדה לא הייתה מוצאת את הבעיה. צריך למפות את כל מסלולי המעבר: קירות, פתחים, תקרה, מערכות, וגם חיפויים ומעטפת.
בכל הקומה התחתונה, לאורך כל החיפויים שבין החלונות.
החלל החלול הפסיק להיות תעלה פתוחה. חומר סופג בתוך החלל מפחית את התהודה בו.
יריעה כבדה וגמישה (Mass Loaded Vinyl) מוסיפה מסה. חומרים כבדים וצפופים חוסמים מעבר קול טוב יותר מחומרים קלים.
האיטום עלה עד מעל התקרה האקוסטית. תקרה אקוסטית סופגת את ההדהוד בחדר, אבל לא עוצרת קול שעובר מעליה.
בסוף סגרנו את המרווחים בקצף אקוסטי. מרווחים קטנים מעבירים הרבה רעש, ולכן סוגרים גם אותם.
וזה פתר את הבעיה לגמרי.
מאיפה מתחילים
לפעמים טיפול ממוקד בנקודה החלשה, כמו דלת, פתח או חיפוי, משפר הרבה. במקרים אחרים מתכננים את המשרד כולו.
מזהים את מסלולי המעבר: קירות, פתחים, תקרה ומערכות.
מייעוץ נקודתי ועד תכנון מלא, לפי הצורך של המשרד.
בשיתוף האדריכל או מעצבת הפנים, עד ההתקנה בשטח, בלוח זמנים שמתאים לעסק.
לאדריכלים ולמעצבים ←שאלות נפוצות
כי הקול לא עובר רק דרך הרצפה. הוא עובר בכל מסלול פתוח: חיפוי חלול, פתח מיזוג, חלל מעל התקרה האקוסטית. המסלול החלש קובע מה נשמע. בבניין בהרצליה הקול עבר בתוך חיפויי האלומיניום שבין החלונות, ולא דרך הרצפה.
כמעט לא. פאנלים משפרים את הצליל בתוך החדר. רעש שעובר בין חללים דורש בידוד, כלומר עבודה על המחיצות, התקרה, הדלת והפתחים: מסה, איטום וניתוק.
מתחילים בשטח הגדול והפנוי, ובדרך כלל זו התקרה: לוחות, עננים או תקרה אקוסטית שסופגים את הקול. לפי הצורך מוסיפים אלמנטים בקירות ובין האזורים.
עוד שאלות על הד, בידוד ומדידות: לכל השאלות הנפוצות ←
גם: אקוסטיקה למסעדות ובתי קפה ← אקוסטיקה לאולמות ומרכזים קהילתיים ← אקוסטיקה לבית כנסת ←
מה מפריע היום: הדהוד במשרד הפתוח, שיחות שנשמעות מחוץ לחדר הישיבות, או רעש מקומה אחרת? שלחו תיאור קצר ותמונות, ונבחן יחד את היקף העבודה המתאים. אנחנו עובדים בכל הארץ.