אקוסטיקארט › עסקים ומוסדות › אקוסטיקה למשרדים › הדהוד בחדר ישיבות ובמשרד פתוח
הדהוד בחדר ישיבות ובמשרד פתוח:
מה מטפלים קודם
במשרד פתוח הכי קשה לאנשים חוסר חוויה של פרטיות, והדהוד חזק בחלל. זמן ההדהוד ארוך. חדר ישיבות שהזום בו נשמע רע הוא בדרך כלל אותה בעיה: זמן הדהוד גבוה, ובשלב הבא בעיה של מובנות הדיבור.
הפתרון מתחיל בתקרה.
מאת עידו אבקסיס · AcousticArt
משרד פתוח: חוסר פרטיות והדהוד חזק
שתי הבעיות מתחברות. בחלל עם הדהוד ארוך, כל משפט ממשיך להתגלגל, ואפשר להבין את מי שמדבר כמה עמדות ממך. מחקרים על עבודה במשרד מצאו שהריכוז נפגע כבר כשהדיבור מהעמדה הסמוכה מובן רק בחלקו. כלומר גם דיבור שהוא לא ברור לגמרי מפריע לעבוד.
לכן המטרה במשרד פתוח היא לא שקט מוחלט. המטרה היא שבעמדה הסמוכה הדיבור יהיה פחות מובן, והחלל יהיה פחות מהדהד. הטיפול מתחיל גם כאן בתקרה, ואת התוצאה בודקים במדידה. לשם כך קיים התקן ISO 3382-3, שמודד אקוסטיקה של משרדים פתוחים.
פרטיות בחדר סגור, כמו חדר מנהל, היא עניין אחר: שם הקול עובר דרך מחיצה, דלת ופתחים, וזה כבר בידוד רעש ולא ספיגה.
חדר ישיבות שהזום בו נשמע רע: קודם כל מטפלים בתקרה
בדרך כלל זה נובע מזמן הדהוד גבוה, ומשם בא הקושי בהבנת הדיבור. בחדר ישיבות שולחן קשיח, מסך, לפעמים קיר זכוכית ותקרה חלקה, והכול מחזיר קול. המיקרופון קולט את ההחזרים ביחד עם הדיבור, והצד השני בשיחה שומע חדר ריק ורחוק.
למה תקרה? כי היא בדרך כלל השטח הגדול והפנוי ביותר בחדר. זמן ההדהוד תלוי בנפח החדר ובכמות הספיגה שיש בו, ובחדר ישיבות רגיל התקרה היא המקום שבו אפשר להוסיף הכי הרבה ספיגה בלי לגעת בשולחן, במסך או בקירות. לכן מתחילים בה.
את הכמות המדויקת לא מנחשים: מודדים את החדר, ובודקים שוב אחרי הטיפול. על זה במדידות אקוסטיות.
אקוסטיקה שנראית חלק מהעיצוב
כדי שהאקוסטיקה תיראה חלק מהעיצוב ולא כמו אולפן, צריך להבין בעיצוב. צריך להבין מה העיצוב של המקום, מה השפה העיצובית שלו, ולדבר את השפה הזאת. אם זה צבעים, אם זה טקסטורות, חומרי גלם או צורניות. הפתרון האקוסטי נבנה מאותם חומרים וצורות שכבר נמצאים בחלל.
מה מנהלים ומעצבים שוכחים
מנהלים ומעצבים שוכחים לחשוב מראש על נושא האקוסטיקה. כדאי לדבר עליו כבר בשלב התכנון, יחד עם האדריכל או מעצבת הפנים.
דוגמה: קליניקה בבנימינה
בקליניקה בבנימינה הייתה בעיית הדהוד. מפעילים שם מוזיקה בזמן הטיפול, ובעלי הקליניקה רצו חלל שמתאים לזה. היו שם גם תדרים עומדים, כלומר תדרים שהחלל מחזק יותר מאחרים. הפתרון היה דיפיוזרים של BambooTone ו-BambooWaves בתקרה. זמן ההדהוד ירד, אבל החלל נשאר מאוד חי, גם בסאונד שלו וכמובן במראה שלו.
זו קליניקה של 12 מ"ר, ובחלל מתקיימים גם טיפולים עם קול וצלילים. היחידות מקולקציית BambooLINE חופו בפורניר במבוק בגוון אספרסו, ושולבו עם תאורה רכה וטקסטיל. לפרויקט המלא ←
פרויקטים נוספים של עסקים ומוסדות אפשר לראות באקוסטיקה לעסקים ומוסדות.
מה אנחנו עושים במשרדים
מתחילים באבחון: מבינים מה שומעים, מתי ומאיפה. אחר כך מתכננים וגם מבצעים. כל זה מופיע בעמוד אקוסטיקה למשרדים. אני לא מוכר מוצר, אני מוכר תוצאה, ולכן אני לא שולח אתכם עם פאנלים בלי להבין מה היישום שלהם בחלל שלכם.
ספרו לנו על החלל בוואטסאפ, עם תמונות, כולל התקרה.
שאלות נפוצות
מה מטפלים קודם בחדר ישיבות שהזום בו נשמע רע?
קודם כל מטפלים בתקרה. הבעיה בדרך כלל נובעת מזמן הדהוד גבוה, ומשם נגזרת בעיה של מובנות הדיבור.
מה הכי מפריע במשרד פתוח?
חוסר חוויה של פרטיות והדהוד חזק בחלל, כלומר זמן הדהוד ארוך.
איך משלבים אקוסטיקה בלי שהמשרד ייראה כמו אולפן?
מבינים מה השפה העיצובית של המקום, ומדברים אותה: צבעים, טקסטורות, חומרי גלם וצורניות.
מה זמן ההדהוד המתאים לחדר ישיבות?
זה תלוי בנפח החדר ובשימוש בו. חדר שמיועד לשיחות וידאו צריך זמן הדהוד קצר יותר מחדר ישיבות רגיל. את היעד קובעים לפי החדר, ומודדים לפני ואחרי.
מתי כדאי לחשוב על אקוסטיקה במשרד?
כבר בשלב התכנון. מנהלים ומעצבים נוטים לשכוח את זה מראש.
מקורות
-
J. H. Haapakangas, V. Hongisto & A. Liebl, "The relation between the intelligibility of irrelevant speech and cognitive performance: a revised model based on laboratory studies", Indoor Air 30(6), 2020, 1130-1146, https://doi.org/10.1111/ina.12726 (STI 0.21: מצוטט ב-Mueller et al., Frontiers in Built Environment 8, 2022, https://doi.org/10.3389/fbuil.2022.962462).
-
ISO 3382-3, Acoustics: Measurement of room acoustic parameters, Part 3: Open plan offices.
-
DIN 18041:2016, Hörsamkeit in Räumen (יעד זמן הדהוד לפי נפח ושימוש). סיכום: C. Nocke, "DIN 18041: a German view", Euronoise 2018, https://www.euronoise2018.eu/docs/papers/176_Euronoise2018.pdf.