אקוסטיקארט › בידוד רעש › בידוד רעש מהשכנים
בידוד רעש מהשכנים:
איך מוצאים מאיפה הרעש באמת עובר
מי שסובל מרעש של שכנים שואל אותי הכי הרבה אם יש לזה בכלל פתרון. התשובה היא כן. יש תמיד פתרון.
השאלה היא איזה. כדי לדעת צריך קודם להבין מאיפה הרעש באמת עובר, ואחר כך לבנות את הפתרון שמתאים לזה.
מאת עידו אבקסיס · AcousticArt
איך מבינים מאיפה הרעש עובר
זו שאלה טריקית. אם כבר בנו את המקום, הנקודה החלשה לא תמיד גלויה. אבל יש כמה שיטות. אחת מהן היא לעבור עם מד דציבלים ולחפש כשלים בקיר הקיים. בסוף זה בעיקר ידע וניסיון. עושים בדיקות, ומה שמוביל אותן הוא הידע והניסיון.
מה אני בודק קודם? את האזור שהכי קרוב למקור הרעש. אני בודק ממה הוא עשוי, מה המסה שלו, ואם יש בו חריצים.
מה עומד מאחורי הבדיקות האלה:
-
מסה. קול מרעיד קיר, והקיר מעביר אותו הלאה. ככל שהקיר כבד יותר, הוא עוצר יותר. כדי להוסיף 12 דציבלים לבידוד של קיר צריך להגדיל את המסה שלו פי ארבעה.
-
חריצים. כל פתח מעביר קול. קיר שיכול לבודד 39 דציבלים, עם פתח שהוא רק 0.1% משטחו, מבודד בפועל כ-29.
-
קיר כפול. כשבונים קיר כפול, האוויר שבין השכבות פועל כמו קפיץ, ולכן צריך לתכנן אותו נכון. ההנחיה המקובלת היא לתכנן כך שתדר התהודה של המערכת יהיה מתחת ל-80 הרץ, והיא מצריכה חישוב ולא ניחוש.
מה אנשים מנסים לבד ולא עובד
-
וילונות אקוסטיים. אנשים שמים אותם וחושבים שזה יעזור באיטום ובבידוד. זה לא.
-
ספוגים על הדלת. גם כאן אנשים חושבים שזה יעזור באיטום ובבידוד.
-
בניית מחיצת קיר בלי הנחיות מדויקות של האקוסטיקאי. זה הכי בעייתי. עושים את זה הרבה מאוד פעמים, ואנשים לא מדייקים ולא מקפידים על חריצים.
הרבה אנשים מתקשרים אליי ואומרים: "אני צריך לעשות טיפול לקיר". ואני שואל: "מי אמר לך שזה מה שאתה צריך לעשות? בדקת שהרעש עובר רק דרך הקיר?" כי אם לא, דילגת על השלב הראשון. תספרו לי מה אתם חווים, ותנו לי להגיד מאיפה הרעש.
טיפול אקוסטי (ספוגים, וילונות, פאנלים) משפר את הצליל בתוך החדר. הוא לא עוצר קול שעובר בין חדרים, ולכן הוא לא יפתור רעש מהשכנים. פירטנו גם במיתוסים באקוסטיקה.
סיפור מהשטח: הדלת הייתה הבעיה
היה לי פרויקט שבו לא ציפו שהדלת היא זו שמעבירה את רוב הרעש. גיליתי שה"גיליוטינה" בדלת, האטם התחתון שיורד כשסוגרים אותה, לא מכוונת. הייתי צריך רק לכוון אותה, וזה פתר את כל הבעיה.
למה דבר כל כך קטן עושה הבדל כזה? כי חריץ מתחת לדלת הוא פתח גדול. חריץ של סנטימטר מתחת לדלת ברוחב 90 ס"מ הוא כחצי אחוז משטח הדלת, פי חמישה מהפתח של 0.1% שבדוגמה למעלה הוריד קיר מ-39 ל-29 דציבלים. ויש כלל נוסף: ככל שהרכיב מבודד יותר, כל דליפה פוגעת בו יותר. לכן דלת טובה עם חריץ היא בזבוז.
מתי אני אומר בכנות שבידוד לא יעזור מספיק
יש שני מצבים כאלה, ובשניהם הבעיה היא לא שהבידוד לא עובד:
-
תקציב נמוך מדי. אם התקציב של הלקוח נמוך, הבידוד שאפשר לתת בו לא מספיק לצורך. אני אומר את זה בכנות. על מה שמשפיע על המחיר כתבנו בכמה עולה טיפול אקוסטי.
-
הדהוד חזק בחלל הסמוך. זה נדיר, אבל זה קורה. למשל באופן-ספייס של משרדי חברה: אנשים מגיעים ומדברים, הכול מהדהד, והרעש מגיע בקלות למשרד המנכ"ל. במצב כזה הבידוד לבד לא מספיק, וצריך לטפל גם בהדהוד של החלל הרועש עצמו.
אין דבר כזה בידוד שלא עוזר. השאלה היא כמה בידוד צריך, ומה אפשר להשיג בתקציב. אם יש צורך בבידוד, מתכננים אותו בהתאם.
רעש אווירי ורעש הולם
רעש אווירי הוא דיבור, טלוויזיה ומוזיקה שעוברים בקיר או בתקרה. רעש הולם הוא צעדים וחפצים שנופלים, והוא מתפשט במבנה עצמו. שני סוגי הרעש נמדדים בשטח לפי התקן ISO 16283, וכל אחד דורש אבחון ופתרון אחרים. לכן לפני שמתחילים, חשוב לדעת מה בדיוק שומעים.
מה לשלוח לנו
-
מה שומעים ובאילו שעות.
-
מאיפה: קיר, תקרה, דלת או חלון.
-
תמונות של הקיר או התקרה, כולל שקעים, חלונות ודלתות.
-
ממה הקירות עשויים, ומידות החלל.
אפשר לנסות את מעבדת השקט כדי להבין איך סוגי קירות שונים מבודדים. עוד תשובות בשאלות נפוצות.
שאלות נפוצות
האם יש פתרון לרעש מהשכנים?
כן. יש פתרון. צריך קודם להבין מאיפה הרעש עובר, ואז לבנות את הפתרון המתאים.
איך מגלים מאיפה הרעש עובר?
עוברים עם מד דציבלים ומחפשים כשלים בקיר הקיים. בודקים קודם את האזור הקרוב ביותר למקור הרעש: ממה הוא עשוי, מה המסה שלו ואם יש בו חריצים.
האם וילונות אקוסטיים או ספוגים על הדלת יעזרו נגד רעש מהשכנים?
לא. הם משפרים את הצליל בתוך החדר ולא מבודדים. לבידוד צריך מסה וטיפול בחריצים.
למה שומעים מהשכנים גם אחרי שבנו מחיצה?
הסיבה הנפוצה היא בנייה בלי הנחיות מדויקות ובלי הקפדה על חריצים. חריץ קטן אחד מוריד הרבה מהבידוד.
מקורות
-
A. C. C. Warnock, Factors Affecting Sound Transmission Loss, Canadian Building Digest 239, NRC Canada, 1985: https://web.mit.edu/parmstr/Public/NRCan/CanBldgDigests/cbd239_e.html (פי ארבעה מסה = 12 dB; תהודת מסה-אוויר-מסה מתחת ל-80 הרץ).
-
D. C. Byrne, "The Consequences of 'Leaky' Enclosures", Sound and Vibration, ינואר 2002, NIOSH: https://stacks.cdc.gov/view/cdc/8617 (39 dB → כ-29 dB עם פתח של 0.1%).
-
J. D. Quirt, Sound Transmission Through Windows, Canadian Building Digest 240, NRC Canada: https://web.mit.edu/parmstr/Public/NRCan/CanBldgDigests/cbd240_e.html (ככל שהרכיב מבודד יותר, דליפה פוגעת בו יותר).
-
ISO 16283-1:2014 ו-ISO 16283-2:2020, מדידת בידוד קול בשטח (אווירי והולם).